החלטה בתיק בש"א 160065/06

1. חיים אלעזר רבינוביץ' (להלן: " המבקש") הגיש תביעה כספית בסד"מ, כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: " המשיב"). המבקש הגיש בקשה למתן צו להסרת חיסיון מעל מידע ומסמכים המצויים בידי המשיב ובקשה להורות למשיב להשלים את תשובותיו לשאלון.

בקשות אלו הינן נשוא החלטתי זו.

2. אליבא דכתב התביעה, לפני מספר שנים, פנה המבקש לעו"ד נאמן (להלן: " נאמן") ובתיווכו ובסיועו פתח המבקש חשבון בנק בציריך שבשוויץ. המבקש חתם על ייפוי כוח לטובת נאמן  לביצוע פעולות בחשבון הבנק של המבקש. לטענת המבקש, התברר לו כי נאמן ביצע לאורך תקופה ארוכה, משיכות והעברות כספים בניגוד להרשאתו. כך למשל המבקש גילה, כי נאמן ביצע העברה בנקאית בסך של 50,000$, ללא הסכמתו, לחשבונו הפרטי אצל המשיב. מיד לאחר גילוי ההעברה הנ"ל, פנה המבקש לבנק שבשוויץ ויידע אותו על חומרת העניין. הבנק שבשוויץ שלח למשיב באמצעות ה"סוויפט" דרישה לבטל את ההעברה, שנעשתה מחמת "טעות" והמשיב בתגובה הודיע, כי לא ניתן לבטל את ההעברה לאחר שהכסף כבר הופקד בחשבונו של נאמן.

המבקש הגיש תביעה כספית נגד נאמן לבית המשפט המחוזי ובנוסף הגיש תביעה כספית נגד המשיב על סך 50,000$ לבית משפט זה. המשיב הגיש הודעת צד ג' כנגד נאמן.

3. כעת מבקש המבקש, כי בית המשפט יצווה על הסרת חיסיון מעל מידע ומסמכים, הנמצאים בידי המשיב ואשר חלקם נוגעים לחשבונו של נאמן אצל המשיב, וכן שבית המשפט יורה למשיב להשלים את תשובותיו לשאלון ולמסור את המידע והמסמכים שביקש. טענת המבקש הינה, כי המידע האמור עשוי לסייע לו בתביעתו נגד המשיב, שכן בהעדר צו לא תהיה לו כל גישה למידע האמור.

בהלכה הפסוקה הוכרה זכותו של לקוח לסודיות המידע בדבר חשבונותיו ופעילותו העסקית ביחסיו עם תאגיד בנקאי. חובה זו היא אינהרנטית למערכת היחסים שבין בנק ללקוח (ראו: ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' צבי ריגלר, פ"ד מט (1) 369, 388-389). יחד עם זאת, ההגנה על סודיות המידע הבנקאי אינה מוחלטת אלא יחסית בלבד. היא ניתנת להסרה מקום שגילויו של המידע עדיף על הצנעתו, בשל תרומתו לבירור האמת ולמיצוי הדין. בית המשפט רשאי לצוות על המצאת מסמכים בנקאיים, חרף החובה לשמור על סודיותם, אם שוכנע, שהחומר רלבנטי לחקר האמת ואין דרך אחרת לגלותו. בית המשפט יצווה על המצאת מסמכים לאחר שיערוך איזון בין הזכות לפרטיות לבין צורכי המשפט ובין היתר יבחן, מה מידת החשיבות והחיוניות של המידע, האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית המצדיקה את גילוי המידע, האם בידי המבקש לחשוף את המידע הנדרש בדרך של הישענות על ראיות חילופיות, שלא תהיינה כרוכות בפגיעה בפרטיות, ומהו היקף הגילוי הנדרש לצורך עשיית צדק [ראו: בע"ם 3542/04 דן סלס טובה סלס (טרם פורסם)].

4. לאחר עריכת האיזונים שנקבעו בפסיקה, אני בדעה כי יש ליתן למבקש צו המורה למשיב למסור את המסמכים הנוגעים למידע המבוקש, כדלקמן:

א.      מסמכים מהם ניתן ללמוד על התאריכים והשעות, בהם משך נאמן את הכספים נשוא התביעה מתוך חשבונו אצל המשיב, במשיכה אחת או במספר משיכות.

ב.      מסמכים מהם ניתן ללמוד על גובה יתרת החובה, אשר הייתה (אם הייתה כזו) בחשבונו של נאמן אצל המשיב עובר לזיכוי חשבונו בכספי התביעה.

ג.        מסמכים מהם ניתן ללמוד על דרך טיפולו של המשיב בנוגע לבקשתו של הבנק בשוויץ להשבת ה-50,000$ ועל פעולת זיכוי חשבונו של נאמן בסכום זה, לרבות פירוט השמות והתפקידים של עובדי הבנק, אשר טיפלו בבקשה, דרך הטיפול בבקשה, ההחלטות, ההודעות, ההתכתבויות, השיחות והבירורים שנעשו בעניין.

         5.   בהמשך להחלטתי שפורטה בסעיף 4 הנ"ל, אני מורה למשיב להשיב על שאלות 1 עד 12 (א) (כולל), 13, 19 ו - 20 המופיעות בשאלון המצורף לבקשה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עמדתו של נאמן, סבורתני, כי המבקש הניח תשתית ראייתית לכאורה, המצדיקה את גילוי המידע האמור, וכי יש חשיבות רבה לחשיפת המידע הנ"ל על מנת שביהמ"ש יגיע לחקר האמת בעת בירור התביעה. כך למשל ישנה חשיבות מכרעת לבחון את מצב חשבונו של נאמן במועד בו קיבל המשיב את בקשת הבנק בשוויץ להשבת הכספים שהועברו בטעות, ואת דרך טיפולו של המשיב בבקשה שהועברה אליו על ידי הבנק בשוויץ, כמו גם, את המועד, בו הודיע המשיב לנאמן על כניסת הכספים לחשבונו אצל המשיב. בפרט כשהמשיב טוען בכתב ההגנה, בין היתר, כי מרגע שזוכה חשבון הלקוח או נודע ללקוח על העברת הכספים, לפי המוקדם, הבנק מנוע מהשבת הכספים.

ויודגש, אף אם מתנהל הליך נפרד נגד נאמן, בתביעה זו נאמן אינו צד זר להתדיינות, כי אם בעל דין שיש לו עניין ברור בהליך.

6. עם זאת, אני בדעה, כי אין ליתן למבקש צו כמבוקש בכל הנוגע למידע הקשור להתנהלותו של המשיב, על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 , שכן מדובר "במסע דייג" לשמו. המבקש אינו מניח תשתית ראייתית לכאורה להתנהגות של המשיב, שאינה בהתאם לחוק, ואף אינו משוכנע בעצמו אם העברת הכספים "הינה פעולה המחייבת בדיווח על פי חוק", אלא מנסה לקבל את המסמכים המבוקשים על ידו כדי לבחון "האם היה דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון" וזאת על מנת "שניתן יהיה להכריע האם אמורה הייתה להידלק נורה אדומה אצל המשיב באפשרו את ביצוע הפעולה בחשבון". אני דוחה את הבקשה ליתן למבקש את המסמכים הבאים:

א.        העובדות והמסמכים בנוגע לשאלה האם פעל המשיב עפ"י הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 ו/או חקיקה אחרת ו/או נהלי הבנק ו/או כללי בנק ישראל ו/או כללי הפיקוח על הבנקים העוסקים באיסור הלבנת הון.

ב.         העובדות והמסמכים בנוגע לשאלה האם פעולת העברת כספי התביעה נרשמה במערכת הנתבע כפעולה בלתי רגילה? אם כן נרשמה - מדוע נרשמה כך? למי דווח על כך? אילו בירורים נערכו בעניין פעולה זו (אם נערכו) ואילו צעדים ננקטו בעניין פעולה זו (אם ננקטו)?אם לא נרשמה - מדוע לא דווח על כך? האם לא התעורר חשד מצד הנתבע למרות שלא הופיעו פרטי הבעלים של החשבון המעביר?

ג.          העובדות והמסמכים  בנוגע לשאלה האם פעל הנתבע עפ"י " הוראות המפקח על הבנקים - הוראות ניהול תקין" ו/או הוראות אחרות בנוגע לכספי התביעה ובפרט הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411, העוסקת בסוגית מניעת הלבנת הון וזיהוי לקוחות.

בהמשך לכך המשיב גם אינו מחויב להשיב לשאלות 12 (ב) ולשאלות 14 עד 18 כולל.

7. לסיכום, אני מורה למשיב להמציא למבקש את המסמכים שפורטו בסעיף 4 (א- ג) להחלטתי זו ומורה למשיב להשיב על השאלות, שפורטו בסעיף 5 להחלטתי זו, עד לא יאוחר מיום 12.4.07.